חדשות

12 שנים אחרי שמחשב העל שלה "כחול עמוק" הביס את אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב, מסתערת יבמ על אתגר טכנולוגי חדש בדמות המשחק Jeopardy: שעשועון הידע המוביל בטלוויזיה האמריקאית.

יבמ חשפה כי פיתחה מערכת מחשב מתקדמת המסוגלת להתחרות בבני אדם בשעשועון הידע הטלוויזיוני המפורסם בארה"ב.

המערכת החדשה - Watson, הנושאת את שמו של מייסדה המיתולגי של יבמ, מתמודדת עם אתגר ניהול ידע הנחשב מורכב במיוחד במונחי עולם המחשוב. מדעני יבמ מאמינים כי המערכת הממוחשבת החדשה מסוגלת להבין שאלות מורכבות ולענות במהירות ובדייקנות הנדרשת כדי להשתתף בשעשועון המורכב.

תכנית Jeopardy , המופקת על ידי חטיבת הטלוויזיה של SONY ומופצת ע"י CBS, דורשת ידע מקיף בתחומים רבים כגון היסטוריה, מדע , ספרות , פוליטיקה, גיאוגרפיה , קולנוע ועוד .
התכנית זכתה ב-25 שנות קיומה ב-28 פרסי אמי והיא מרתקת בכל שידור כ-10 מיליון צופים.

תהליך הפיתוח של ווטסון נמשך שנתיים, והתבצע כפרויקט משותף של שורת מעבדות מחקר של יבמ ברחבי העולם ובכלל זה מעבדת המחקר של יבמ בחיפה . חוקרי יבמ בישראל מתמקדים בהיבטים שונים של יכולות חיפוש מתקדמות, הרחבת מסגרת של שאילתות ממוחשבות, והגדרת הקשרים אסוציאטיביים המשרתים את יכולתה של ווטסון לדלג בין תכנים ומונחים שונים על מנת להבין את ההקשר בו הם מוצגים.

דייויד פרוצ'י, החוקר המוביל בפרוייקט ווטסון ביבמ ציין כי " Jeopardyמהווה אתגר גדול. היא מציגה צורך בידע בהיקף נרחב, כאשר כל אחד מהרמזים עשוי לכלול ידע רלוונטי או בלתי רלוונטי למושא החיפוש הסופי. בני אדם מסוגלים להבחין כהרף עיין בין מה שרלוונטי לעניינם ובין מה שאינו רלוונטי – אולם מחשבים אינם יכולים לדעת זאת. הם חייבים לשקול את כל הנתונים באופן מקבילי, כדי להגיע להבנה".

מנהלי ומפיקי השעשועון מסרו כי בכוונתם להפיק תחרות מיוחדת של אדם מול מחשב.
בכל סיבוב, תצטרך מערכת המחשב להתחרות בשני בני אדם המביאים עימם מיומנות גבוהה במשחק ובתחומי תוכן שונים. על מנת להביס את השחקנים הטובים בתחום, יש צורך להציג תשובות נכונות (במתכונת של שאלות) ב- 85-90% מהמקרים.

למרות שהדיווחים העתונאיים צפויים להתמקד ב- Jeopardy, יבמ פיתחה את ווטסון למטרות רציניות הרבה יותר. בחברה אומרים כי ההשתתפות במשחק היא חלק מתהליך פיתוח יכולות חדשות של מחשבים שידעו לתקשר ישירות בשפה טבעית, מדוברת. בסופו של דבר, חוזים ביבמ כי אפשר יהיה להפעיל יישומים ממוחשבים המתקשרים עם הסביבה בשפה טבעית ולא בשורות קוד או בשדות מוגדרים, ולנתח באמצעותם כמויות גדולות של מידע בלתי-מובנה.

בניגוד לעולם השחמט, שם פיתחה יבמ את "כחול עמוק" כחלק מתהליך המחקר שלה בתחום מחשוב-העל – Jeopardy אינו מוגבל לתחום תוכן בודד, או למהלכים מוגדרים. בכל שאלה, נדרשת התוכנה לבחון למעשה טווח אינסופי של הקשרים בין מושגים, ולהשוות בין האפשרויות השונות על מנת לבחור מתוכן את הטובה והמתאימה ביותר. מעבר לכל אלה, חייבת התוכנה לתקשר עם בני אדם בשפתם שלהם, על פי תנאי המשחק וחוקיו ולעשות הכל בקצב מהיר.

לצורך התחרות, מתכננת יבמ להעביר מחשב על מסדרת Blue Gene שיוצב סמוך לאולפנים בהם מצולמת התוכנית. כדי להציג למכונה אתגר במתכונת ובהיקף דומה לזה שבפניהם ניצב מתחרה אנושי, לא יקושר המחשב אל האינטרנט ויבסס את תשובותיו רק על טקסטים אותם הוא מסוגל "לקרוא" במהלך התוכנית ועל מידע שנאגר בדיסקים שלו ומופתח על ידו לפני התחרות.

ד"ר אריק נייברג, מדען-מחשב מאוניברסיטת קרנגי-מלון, המשתף פעולה עם יבמ במחקר מערכות מחשב המסוגלות לענות שאלות שאינן מוגבלות לנושא מוגדר, מסביר כי הבעייה האמיתית בפיתוח המערכת אינה הרחבת בסיס הידע ומפתוח הנתונים במתכונת המתבצעת על ידי גוגל, למשל, אלא הקניית היכולת למחשב להבין מה עליו לחפש. המערכת חייבת להיות מסוגלת להתמודד עם אנלוגיות, בדיחות, כפל משמעות והקשרים דוגמת גודל ומיקום, הכל במהירות הבזק. אחת הדרכים לשיפור ביצועי התוכנה במשחק, היא להקנות לה הבנה טובה ככל האפשר לגבי האופן שבו מוצעים רמזים לשחקנים, ובמיוחד אופן ההגיה וההטעמה של מילים שונות במשפט

ביבמ שוקלים להזמין לתחרות מול המחשב את קן ג'נניגס, מתמודד Jeopardy שזכה ב- 74 משחקים רצופים מול יריבים שונים, ורשם זכייה מצטברת של 2.52 מיליון דולר בשנת 2004.