יושב ראש מועצת המנהלים ומנכ"ל יבמ, סם פלמיסאנו, הציע לממשל החדש של הנשיא ברק אובאמה להשקיע 30 מיליארד דולר בתוכנית לאומית להרחבת תשתיות התקשורת רחבת הפס בארה"ב, מחשוב רשומות רפואיות ושיפור ברשת החשמל. על פי הערכת יבמ, מסוגלת תוכנית השקעה כזאת ליצור יותר מ- 900 אלף משרות חדשות בארצות הברית במהלך 2009.
התוכנית המפורטת של יבמ הוכנה במענה לבקשה של אנשי צוות המעבר שליווה את היערכותו של אובאמה לקראת כניסתו לבית הלבן בשבוע שעבר.
יבמ הציגה בפני צוות היועצים של אובמה מחקר מפורט שניתח את אפשרויות יצירת המשרות החדשות בשלושת התחומים הטכנולוגיים המרכזיים: רשת תקשורת רחבה, שירותי בריאות ותשתיות יצור, הולכה וחלוקת חשמל.
יבמ קובעת כי השקעה של 10 מיליארד דולר בתשתיות רשת רחבת פס בארה"ב, שתבטיח גישה מהירה לאינטרנט גם לאותם אזורים בארה"ב שאינם נהנים ממנה כיום, עשויה ליצור 498 אלף משרות חדשות בחברות ובעסקים, חלקם הגדול עסקים קטנים.
עוד קובעת יבמ כי השקעה של 10 מיליארד במחשוב רשומות רפואיות ברמה הלאומית בארה"ב תיצור 212 אלף משרות ותתרום לשיפור איכות הטיפול הרפואי ולהקלת נטל ההוצאה לבריאות. ההשקעות הממשלתיות האלה עשויות לבוא כתוספת להשקעות של 30 מיליארד דולר מכספים ציבוריים ופרטיים שהוקצו כבר השנה בארה"ב לשיפור שירותי הבריאות. הקמת מערכת רשומה רפואית אחידה בארה"ב, תאפשר לרכז מידע האגור כיום בנקודות שונות ובפורמטים בלתי-תואמים. עד היום, אימצו רק 10-30% מספקי שירותי הרפואה הראשונית בארה"ב מערכות רשומה רפואית ממוחשבות. במדינות אחרות, דוגמת הולנד, ניו זילנד ובריטניה מגיע שיעור השימוש במערכות כאלה ברמת רופא המשפחה ללמעלה משלושה רבעים ובישראל הוא מתקרב למאה אחוזים.
על פי התחשיב של יבמ, השקעה נוספת של 10 מיליארד דולר במערכות ורשתות המאפשרות ליצרני חשמל ולחברות הולכה לנטר את תשתיות ההולכה באופן מדוייק יותר, עשויה ליצור 239 אלף משרות חדשות. טכנולוגיה כזאת תתריע על כשלים בשנאים או על עומסי יתר ותתרום לחיסכון ולשיפור כושר התחרות של העסקים המשתמשים בחשמל. במקביל, ניתן יהיה לצמצם את פליטת התחמוצות הפחמניות והמזהמים המלווים את תהליכי יצור החשמל.
מומחי יבמ קובעים כי השקעה בשלושת התחומים תניב בסה"כ 949 אלף משרות חדשות תוך שנה.
מנכ"ל יבמ סם פלמיסאנו מעריך כי יותר ממחצית המשרות החדשות שייווצרו כתוצאה מההשקעות בשלושת התחומים בהם התמקד, יהיו בעסקים קטנים ובינוניים. חישובי הצמיחה בעסקים השונים מבוססים על הנחות לגבי "אפקט הרשת": כך, למשל, מחצית המשרות החדשות שייווצרו בעקבות ההשקעה בתשתיות פס רחב ישקפו את הגידול בפעילות הכלכלית שינבע מזמינות שירותים חדשים שיתאפשרו בזכות זמינות הרשת.
ביבמ מעריכים כי השקעה בתשתיות טכנולוגיות חכמות יותר היא הדרך הטובה ביותר ליצירת משרות יציבות ובנות קיימא במאה ה- 21 – שיחוללו צורות חדשות של צמיחה כלכלית ברמה הכלל-עולמית. הגישה הזאת משתקפת גם במיזם "עולם חכם" אליו יצאה יבמ לא מכבר, המתמקד בניסיון לפתור בעיות מורכבות ומשולבות בתחומי איכות החיים והסביבה בכל העולם.
נייר העמדה של יבמ, שהוגש לצוותו של ברק אובאמה, מתמקד בין השאר ברעיונות אותם ניתן להוציא אל הפועל במהירות, ללא צורך בתהליך חקיקה. כך, למשל, מזכירים ביבמ כי הממשל הפדראלי אינו תומך כיום בתהליכי ייעול ופעילות למען הסביבה, המובילים לבניית מרכזי עיבוד נתונים 'ירוקים': חסכוניים בצריכת החשמל וידידותיים לסביבה. ביבמ אומרים כי די בהוראה מנהלית אחת על מנת להבטיח כי כל מרכזי עיבוד הנתונים הממשלתיים החדשים יהיו ירוקים, בעוד המרכזים הקיימים מקבלים שהות של שלוש שנים על מנת להשלים תהליך כזה.